האינטרנט הוא מרחב אינסופי של חופש ביטוי המאפשר לכל אדם להשמיע את קולו ודעותיו. מעטה האנונימיות שמספק המרחב המקוון הוא מהותי לקידום חופש ביטוי וחרויות הפרט אך בה בעת עשוי להיות מנוצל כדי לפגוע באחרים. במשך שנים מערכת החוק והמשפט הישראלית נשרכה מאחור בכל הנוגע לטיפול בפעילות אנונימית עויינת ברשת ובמישור האזרחי אנשים שנפגעו מפעילות ברשת לא יכלו לתבוע את הנזק שלהם עקב אנונימיות הגולש המעוול והעדר חשיפת מידע מצד ספקיות התקשורת.
על שולחן הכנסת מונחת היום לקריאה ראשונה הצעה לתיקון חוק איסור לשון הרע (תיקון – חשיפת פרטי מידע של מנוי ברשת תקשורת אלקטרונית), התשפ"ג-2022. מוצע לתקן את חוק איסור לשון הרע ולאפשר חשיפת זהות גולשים אנונימיים שפרסמו לשון הרע ברשת. הנה כל מה שחשוב לדעת.
חוק חשיפת זהות גולשים – כל מה שחשוב לדעת
הצעת החוק החדשה קובעת כי במקרים של פרסום העולה כדי לשון הרע רשאי הנפגע לפנות לספק האינטרנט או פלטפורמות כמו פייסבוק וגוגל ולבקש את חשיפת זהותו של הגולש האנונימי שביצע את המעשה. הספק יפנה לגולש-הנלון ויבקש את הסכמתו לחשיפת פרטיו. אם הגולש יסרב, רשאי הנפגע לפנות לבית המשפט בבקשה לקבל צו שיכפה את חשיפת פרטי הגולש.
הצעת החוק מעוררת שאלות חשובות בנוגע לאיזון בין ערכים חברתיים. מצד אחד, ברור כי אנו מעוניינים למנוע נזק או אלימה (פיזית ומילולית) ולטובת כך לחשוף זהות של גולש אנונימי מעוול. מאידך חופש הביטוי (אותו האנונימיות מקדמת) הוא אבן יסוד בחברה מוסרית ומתוקנת ויש לשמור עליו בחרדת קודש. האיזון העדין כאן מונח כעת לפתחו של המחוקק ליצור מנגנון שיאפשר חשיפת זהותם של גולשים אנונימיים ביעילות וללא פגיעה בזכויות הפרט.
מהי בכלל לשון הרע?
לשון הרע מוגדרת בחוק כפרסום שיכול להשפיל אדם בעיני הציבור, להפוך אותו מטרה לשנאה או לבוז, לפגוע במשרתו או בעסק שלו או להשפיל אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו. חשוב להדגיש כי לא כל אמירה פוגענית או מעליבה (קללות לדוגמה) תחשב ללשון הרע וקיימים מספר מבחנים שהותוו על ידי פסיקת בתי המשפט בסיטואציות שונות לקבוע האם הפרסום מהווה לשון הרע או לא. אחד העיקריים שבמבחנים אלו הוא המבחן האובייקטיבי דרכו בתי המשפט בוחנים את רכיבי עוולת לשון הרע.
איך אפשר ליישם את החוק?
על פניו, התיקונים המוצעים בהצעת החוק נשמעים הגיוניים. עם זאת, אחת הביקורת העיקריות על החוק היא שבמקרים רבים הוא עשוי להפוך עקר ולא ישים בשל מורכבותן הטכנולוגית המתעדכנת של רשתות התקשורת ופריסת ספקי תקשורת ברחבי העולם. לדוגמה במקרה של שימוש בתקשורת VPN ((virtual private Network זהות הגולש תישאר מוסתרת חרף הצו השיפוטי זאת. במישור המהותי החוק ייצר סיטואציה די נדירה לפיה בית המשפט יידרש להכריע בשאלה האם הפרסום שעומד לפניו הוא לשון הרע או לא כבר בשלב הבקשה לחשיפת זהות עוד לפני שבכלל התקיים משפט ובלי לראות ראיות ועדויות של שני הצדדים. הדבר מעלה שאלות חשובות בנוגע לפגיעה הפוטנציאלית גם בזכות להליך הוגן (במקרה של הגולש האנונימי) הטמונה במנגנון המוצע בהצעת החוק.
האם הרשת תהיה מקום יותר בטוח?
מצד אחד ייתכן שבמידה מסוימת ולטווח הנראה לעין נחווה התמתנות בבריונות והאלימות ברשת. מנגד, הניסיון מלמד אותנו שהטכנולוגיה מתפתחת בקצב מהיר מאוד שהופך חוקים ורגולציה לאות מתה בספר החוקים. הצעת החוק החדשה עלולה להגדיל גם את העומס על בתי המשפט ולהפוך את הליך חשיפת גולשים לכלי ניגוח שיהיה בעל אפקט מצנן על חופש הביטוי. למעלה מכל אלה ניצב החשש לפגיעה בחירויות היסוד לחופש ביטוי ופרטיות.
לשמור על החוק ועל הפרט
הצעת החוק עוד צפויה להשתנות, להתפתח והתוצר הסופי ממתין לסיום עבודת החקיקה בכנסת. כך או אחרת, הכיוון שמערכת המשפט צועדת אליו ברורה והיא חשיפת פרטי גולשים. כאשר מדובר על נושאים משפטיים כה רגישים שדורשים מומחיות, נחישות וקור רוח, חשוב שיהיה לרשותכם השירות המשפטי הטוב ביותר.
במשרד סקלר לוי עריכת דין, בראשות עורכי הדין ליאור לוי ודניאל סקלר, אנו מתמחים בממשק בין משפט לטכנולוגיה ומייצגים לקוחות בבתי משפט ועסקאות בתחומים כמו קניין רוחני, הגנת הפרטיות, סייבר, אינטרנט ועוד. אנו דוגלים בשותפות אמיתית עם לקוחות המשרד דרך יחס אישי, הקשבה וניסיון המשלב מומחיות משפטית והבנה עסקית צרו קשר עוד היום או השאירו פרטים, נשמח לעמוד לשירותכם.
אין לראות באמור יעוץ משפטי או להסתמך עליו ככזה
