סימני מסחר ומוניטין הם נכס חשוב מאוד לכל עסק ויש להם תפקיד כפול. הם משמשים מצד אחד אמצעי לבידול של שירותים ומוצרים ומניעת הטעיה בין מתחרים ומצד שני כלי משפטי שמסייע להגנה על המוניטין של בעל סימן המסחר. סימני מסחר יכולים לקבל ביטוי במגוון דרכים כמו למשל סימן מעוצב, סימן מילולי, סימן שהוא צבע ובמקרים מסויימים אפילו ניחוח ספציפי. בשנים האחרונות הולכים ותופסים תאוצה סימני מסחר תלת מימדיים המגנים על מוצרי צריכה ופנאי פיזיים. מה תפקידם העיקרי של סימני מסחר תלת מימדיים ובכלל איך הם מגנים על הציבור מפני הטעיה או בלבול באשר למקור האמיתי של המוצרים שנושאים את הסימן המסחרי? כל התשובות כאן.
מהם סימני מסחר תלת מימדיים
סימן מסחר הוא סמל, מילים, ספרות או אותות אחרים המזוהים באופן מסחרי עם סחורות או שירותים של אדם או חברה ומבדילים אותם מהמתחרים. סימני מסחר מקנים לבעלי המוצר הרשום זכויות בלעדיות מפני שימוש זהה או דומה העלול להטעות, כאשר רישומו תקף ל-10 שנים רצופות אותן ניתן להאריך כמעט ללא הגבלה. סימני מסחר תלת מימדיים נרשמים על צורת המוצר עצמו או לאריזתו (לדוגמה, הצורה של טבלית השוקולד של טובלרון זכתה לתואר הנכסף של סימן מסחר תלת מימדי). יחד עם זאת, מאחר שסימן מסחר תלת מימדי מפקיע מהציבור צורה ומעניק עליה מונופול בלעדי לבעל סימן המסחר, רשם סימני המסחר בוחן בקשות מהסוג הזה במשנה זהירות. בתי המשפט הגדילו וקבעו כי רק סימנים תל מימדיים שיוכח לגביהם שרכשו מוניטין והיכרות משמעותיים והם מזוהים כבר על ידי הצרכנים, יתקבלו לרישום ויקבלו הגנה כסימני מסחר. בכך, בתי המשפט הציבו רף גבוה בפני מבקשי רישום סימן מסחר תלת מימדי.
מהם התנאים לרישום סימן מסחר תלת ממדי?
הגישה הרווחת היא שסימני מסחר המתייחסים לצורה של המוצר או לאריזתו אינם כשירים להירשם כסימן מסחר משום שצורות אלה נתפסות בדרך כלל ככאלו שאינן מסוגלות מטבען להבחין בין מוצריו של יצרן אחד למוצריהם של יצרנים אחרים (נהוג לכנות אותם כסימנים "חסרי אופי מבחין").
עם זאת, סימנים תלת מימדיים שהם חסרי אופי מבחין מטבעם, יכולים להירשם כסימני מסחר אך עליהם לעמוד בשני תנאים מחמירים במיוחד. ראשית על מבקש הרישום להוכיח באמצעות ראיות מתאימות כי הסימן המבוקש, כלומר צורתו הייחודית של המוצר או האריזה שלו, רכש אופי מבחין בקרב ציבור הצרכנים הרלוונטי כתוצאה משימוש ממושך ונרחב שהפכו אותו למזוהה בשוק. שנית, עליו לשכנע שהצורה המדוברת אינה בעלת תפקיד פונקציונאלי או אסתטי ממשי ודומיננטי. משמע, שהיא אינה חיונית או מהותית לתפקודו הטכני של המוצר ואינה מהווה בעיקר ביטוי אסתטי (אלה שמורים לפטנט או עיצוב תעשייתי בהתאמה).
אם מבקש הרישום יצליח להרים את נטל ההוכחה הכבד ולשכנע את רשם סימני המסחר כי צורתו הייחודית של המוצר משמשת בפועל באופן בלעדי כסימן מסחר המבדיל אותו ממוצרים מתחרים אחרים המוצעים בשוק ובעצם שצורה זו נעדרת לחלוטין מאפיינים פונקציונאליים או אסתטיים, תזכה הצורה להגנה המשפטית המקנה סימן מסחר רשום.
ראוי לציין כי המבחנים לרישום סימן מסחר תלת מימדי דומים בעיקרם ובשינויים המחוייבים לתנאים לרישום סימן מסחר על צבעים ובשנים האחרונות אנו רואים יותר ויותר סימני מסחר על צבעים. דוגמה לצבע הרשום כסימן מסחר הוא הצבע האדום העז המופיע על הסוליה של נעלי Christian Louboutin המפורסמות.
במה כרוך תהליך הרישום של סימני מסחר?
ההחלטה בדבר כשירותו של סימן מסחר תלת ממדי לרישום היא בסמכות רשם סימני המסחר (שהוא גם רשם הפטנטים). קיימת זכות ערעור על החלטת רשם סימני המסחר לבית המשפט המחוזי. במסגרת בחינת בקשה לרישום סימן מסחר תלת מימדי מבקש הרישום יידרש לשטוח בפני רשם סימני המסחר טענות עובדתיות ומשפטיות שיגובו בראיות אובייקטיביות ובעלות משקל שיוכחו כי הסימן כשיר לרישום והוא רכש "אופי מבחין".
בתוך כך, נהוג להציג בפני רשם סימני המסחר נתונים מסחריים וכלכליים בנוגע להיקפי ההשקעה במחקר, פיתוח, פרסום ושווק של המוצר וכן את נסיבות בחירת העיצוב למוצר. רשם סימני המסחר (ולעיתים בתי המשפט) יצטרך להשתכנע מהטיעונים והראיות שבמכלול האיזונים העדין בין זכות הקניין של המבקש (החברה או המותג) לבין הערך העליון של שמירה על תחרותית חופשית, עדיפה זכותו של המבקש.
רישום סימן מסחר בכלל וסימן מסחר תל מימדי בפרט, דורש מומחיות וניסיון ייחודיים בתחום משפטי מורכב וגלובאלי. משרד סקלר לוי עריכת דין, שהוקם על ידי עורכי הדין ליאור לוי ודניאל סקלר, הם מומחים בעלי ניסיון נרחב ומגוון בתחום הקניין הרוחני. עורכי הדין במשרד משלבים התמקצעות ייחודית בשלושת התחומים העיקריים של קניין רוחני – רישום ואכיפת זכויות קניין רוחני, ניהול תביעות משפטיות בקניין רוחני ומסחור זכויות קניין רוחני בעסקאות והתקשרויות. סקלר לוי עריכת דין מהווה בית להגנה על זכויות קניין רוחני. צרו עמנו קשר ונשמח להעניק שירות מקצועי, אישי ואמין.
אין באמור לעיל כדי להוות ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו ככזה.